יום שלישי, 27 בדצמבר 2011

מרכז אמריקה

• פנמה-Panama


(עיר בירה: פנמה סיטי, כסף: דולר אמריקאי {=בלבואה}, בירה מקומית: בלבואה, פנמה).





פנמה סיטי (פנמה)-

עיר הבירה. בעיר עצמה אין יותר מדי מה לעשות.
תעלת פנמה- תעלה שמחברת בין שני האוקיינוסים, האוקיינוס הפאסיפי והאוקיינוס האטלנטי. במקום יש מרכז מבקרים עם מוזיאון של 4 קומות, סרטים והסברים על התעלה. מקום נחמד להעביר יום בפנמה סיטי.
בעיר יש מספר קניונים שבהם אפשר ללכת ולאכול אוכל מערבי טוב ולראות סרטים.













San Blas
מפנמה סיטי ניתן לצאת לאי סאן בלאס. אי מבודד ומדהים שפשוט כיף לשכב שם על החוף, לראות את המים הצלולים ולנקות את הראש. מגיעים לשם בג׳יפ של שעתיים וחצי ואחר כך סירה של חצי שעה. אפשר לסגור את הנסיעה דרך ההוסטלים בפנמה סיטי.












בוקס דל טורה (פנמה)-
נסיעת אוטובוס של 10 שעות מפנמה סיטי.
קבוצת איים במזרח המדינה. האי המרכזי נקרא ״קולון״, ודרכו ניתן לצאת לכל האיים שמסביב בעזרת סירה.
מקום ממש נחמד ומפותח שיש בו הכל.
כדאי לנסוע לאי ה״זאפאטיה״, הפלגה של בערך שעה, אבל יש שם חוף מדהים ושקט עם מים צלולים - אי משלכם לכמה שעות. חופים נוספים הם חוף ״כוכבי הים״, חוף ה״רד פרוג״ וחוף ה״בלוף״.



















• הונדורס-Honduras




(עיר בירה: טגוסיגלפה, כסף: למפירה, בירה מקומית: סלבה, אימפריאל).



הגעתי לעיר הבירה של הונדורס, טגוסיגלפה, באוטובוס שעובר בכל ארצות מרכז אמריקה, של חברת ״Tica Bus״, והמשכתי לעיר השנייה בגודלה במדינה, סאן פדרו סולה, שנמצאת בצפון. שתי הערים נחשבות לערים לא כל כך סימפטיות (דיי מסוכנות לתיירים), ולכן לא כדאי להישאר שם אלא לנסוע מהן כמה שיותר מהר.
מתחנת האוטובוסים המרכזית של סאן פדרו סולה לקחתי אוטובוס של שלוש שעות צפונה לעיר לה סייבה.

לה סייבה (הונדורס)-
עיר נמל ממש חמודה בחלק הצפוני של הונדורס. בעיר יש מספר אטרקציות כמו ללכת לטיול יומי ולראות מפלים יפים וראפטינג. מהעיר ניתן לקחת סירה לאי הוטילה (Hutila) ב-9:30 בבוקר עם חברת הוטילה פרינסס (23$, שעה ורבע הפלגה).
הוסטל- Banana Republic.




הוטילה (הונדורס)-

אי מדהים, קטן ושקט שהאטרקציה שבו היא הצלילות. באי השפה המדוברת היא אנגלית. כל האי מלא בחברות צלילה/הוסטלים, שכוללים את הלינה במידה וצוללים/עושים קורס צלילה ואם לא הלינה עולה כ-5$, ויש אפשרות לקחת ציוד ולשנרקל בחופים. בערב יש אחלה פאבים ומועדונים באי.













אחרי הוטילה חזרתי חזרה לעיר לה סייבה בעזרת הסירה של חברת ״הוטילה פרינסס״ ועשיתי לילה בעיר. משם לקחתי אוטובוס של חברת "Hedman Alas" שחוצה את הגבול לגוואטמלה ב-15-16 שעות עד לעיר אנטיגואה (conections 2- האוטובוס עובר בדרך בסאן פדרו סולה, גוואטלמה סיטי ורק אז באנטיגואה, 60$-55$).




• גוואטמלה-Guatemala





(עיר בירה: גוואטמלה סיטי, כסף: קצאל, בירה מקומית: גאלו).



אנטיגואה (גוואטמלה)-
עיירה קטנה, נמצאת כשעה דרומה מהבירה גוואטמלה סיטי, ומפוצצת בתיירים (לכן נחשבת ליקרה יחסית בגוואטמלה).
ניתן ללכת בעיר לראות את ההר געש וחוץ מזה יש מספר שווקים נחמדים בעיר, כולל שוק יד שנייה. בכיכר המרכזית יש תערוכה עם מספר תמונות מחווית ההוריקן שתקף את המדינה לפני כשנתיים, תמונות מדהימות.
חוץ מזה מומלץ ללכת ולהסתובב בעיר סתם, ולראות את הבנייה היפה.
חיי הלילה בעיר מאוד פעילים ויש הרבה מה לעשות.
הוסטלים- בלאק קאט, אל קאמיננטה. 



סאן פדרו לה לגונה (גוואטמלה)-

עיירה קטנה ושקטה כ-3 שעות נסיעה מאנטיגואה (שאטל-וואן).
העיירה יושבת על אגם ה׳אטיטילאן׳, והנוף בעיר יחד עם האגם מדהימים. במרחק נסיעה של 40 דקות נסיעה+ עשרים דקות של עלייה מהעיירה נמצא ה״אף האינדיאני״, תצפית יפה על הר בצורת ראש של אינדיאני הצופה על נוף מקסים.
בכפר סאן מרקוס לה לגונה שממול לסאן פדרו (מרחק הפלגה של 10 דקות), יש תצפית נחמדה גם כן על האזור, ואפשרות לקפוץ לאגם מ-9-8 מטר (15 קצאל), ממש נחמד.
ניתן לשוט בסירה לשוק ה״צ׳יצ׳יקסטלינו״  שפועל בימי ראשון וחמישי, שוק נחמד מאוד, ושוק נוסף בעיר פאנאחאצ׳ל.
בנוסף אפשר גם להשכיר קיאק למספר שעות ולשוט באגם.
כדאי ללכת ולהסתובב קצת בעיירה ולהנות מהשקט ומהיופי שמסביב, לשבת על האגם ולעשות פק״ל קפה, ובכלל העיירה סאן פדרו היא עיירה נחמדה מאוד למנוחה ולאטרקציות יומיות נחמדות ופשוטות.
הוסטלים: זולה (ישראלים), פינוקיו.


לנקין (גוואטמלה)-

עיירה קטנה במרכז גוואטמלה. האטרקצייה המרכזית בעיר נמצאת במרחק של כחצי שעה נסיעה נמצא האתר ״סמוק שמפיין״ שהוא אחד המקומות הכי מרשימים שתראו ואחד מאוצרות הטבע הכי מעניינים שיש.
יוצאים לכאן בבוקר וכאש מגיעים לכניסה לאתר עולים כ-10 דקות לתצפית שממנה ניתן לראות את כל האתר, ההרים הגבוהים והירוקים שמסביב וביניהם ואדי שבו זורם נהר ובאמצע יש בריכות בצבעי טורקיז מהממים מדורגות מסלע והכל טבעי, המים צלולים ומדהימים!
רק אחרי שיורדים למטה ניתן לראות את זרימת הנהר עד שבשלב מסויים הוא נכנס לתוך מערה מתחת לסלעים של הבריכות ויוצא מהצד השני וממשיך לזרום.
אחרי שמתפעלים מכל הענין קופצים פנימה ונהנים מהבריכות והמפלים הקטנים בינהן. אפשר להגיע לסוף ולראות את המים שיוצאים מהצד השני של מדרגות הסלע לתוך נהר גדול, לכן פירוש המילה סמוק שמפיי = מים העוברים בסלע.
ניתן להגיע לכאן גם בסיור מאורגן אל טיול מתחת למפל, למערה ארוכה ומלאה במים, הולכים או שוחים ביד אחת כשביד השניה מחזיקים נר, בדרך עוברים כל מיני מפלים וסולמות ובסוף מגיעים לבריכה עמוקה שאליה ניתן לקפוץ מסלע שקרוב לתקרת המערה.
החזרה מתבצעת באותה הדרך, סה"כ חוויה נחמדה.
אטרקצייה נחמדה נוספת שנמצאת בעיירה לנקין עצמה היא ׳מערת העטלפים׳ שנמצאת במרחק של 10-15 דקות נסיעה מלנקין. נכנסים למערה וכל ערב בשעה 6 יוצאים כל העטלפים מהמערה כדי לאכול פירות יער. מחזה יפה מאוד ושווה.
הוסטל- אל רטירו (הוסטל אדיר!). 




פלורס (גוואטמלה)-

העיר פלורס שנמאת יחסית בצפון גוואטמלה ממש יפה ונחמדה ומשני צדדיה אגמים. האטרקציה הגדולה בכלל נמצאת במרחק 45 דקות מהעיר-״טיקאל״- הפירמידות הגבוהות המתנשאות מעל לצמרת הג'ונגל היפהפה בו נמצאת עיר המאיה העתיקה טיקאל.
מתחילים את הסיור בנסיעת לילה (4 וחצי) עם טרנזיט מפלורס עד לאתר העתיקות, מהכניסה הולכים בחושך עם שאר הקבוצה כדי להגיע מהר לתפוס את הזריחה.
עולים במעלה מדרגות תלולות לראש הפירמידה כאשר מגיעים ומתיישבים בדיוק הזריחה מתחילה, והג'ונגל כולו נפרש לרגליכם וממש מתעורר כאשר שומעים ציוצי ציפורים, שאגות קופים, קרקוריי הצפרדעים והשקט של הבוקר, לאט לאט יחשף אתר העתיקות היפהפה, מחזה מדהים!
ממשיכים בין העצים ובין היער ובדרך רואים קופי-עכביש שקופצים בין העצים, ציפורים יפות ובייחוד הטוקונים הצבעוניים שנחים על הענפים, מטפסים על מספר פירמידות שנשתמרו.
טיקאל בשפת המאיה המקומית זוהי "עיר הקולות" שכן גם הקולות של החיות נשמעות מעל עבר וגם בשל המבנים המיוחדים שנבנו בצורה אדריכלית מתוחכמת ומעניינת, והאגדה מספרת שניתן לשמוע קולות מיסתוריים של אנשים שלא באמת שם.
מלבד זה האתר בנוי במיסתוריות ומגלים המון סודות ארכיטקטיים מיסטיים ומתמטיים, כמו העובדה שביום אחד בשנה - היום המיוחד למאיה אפשר לראות באחד המקדשים כהשמש חודרת בין אבני הבניין צורה של נחש שזז ומתפתל או פנים של אדם שיוצרות צל.
מכל מקדש ביום מסוים בכל עונה רואים את הזריחה.
האתר מאוד מרשים ומעניין לדעתי וגם ההדרכה בד"כ טובה.
לא ספק אחד מאתרי העתיקות המדהימים בעולם!
הוסטל- לוס אמיגוס, מירדור דה לגו.






• מקסיקו-Mexico






(עיר בירה: מקסיקו סיטי, כסף: פסו מקסיקני, בירה מקומית: קורונה, סול).



עברתי את הגבול למקסיקו בנסיעה מהעיר פלורס שבגוואטמלה עד לעיר פלנקה (9 שעות כולל סירה באמצע).
משם נסעתי נסיעת לילה לעיר טולום (10 שעות).

טולום (מקסיקו)-
טולום היא עיירה נחמדה שממוקמת סמוך לחוף, היא מושכת תיירים בזכות אתר העתיקות היפה שנמצא על הים ובזכות החופים המדהימים שלה.
אין בה יותר מדי מה לעשות, משתעממים בה די מהר ובנוסף היא מאד יקרה .
כ-10 דקות מהעתיקות יש כניסה צדדית לחוף מדהים ביופיו, המים צלולים ובצבעים מדהימים יותר מאשר שאר החופים באזור, הדקלים יפים והחול לבן (אחד החופים היפים במקסיקו לדעתי).
אטרקציות: עתיקות טולום-
אתר העתיקות של בני המאיה נמצא בסמוך לחוף הים המדהים וזה מה שמעניק לו יופי וייחודיות, למרות שהעתיקות לא מרשימות במיוחד מדובר במחזה יפה של מבנים שבינהם יש דשא ודקלים וברקע חופים מהממים.
עיר המאיה הזאת שימשה כמבצר שמור, כיום מדובר בהמון מבנים ארכיאולוגיים שפונים אל הים.
המקום נפתח בסביבות 8 בבוקר. מהאתר יש ירידה לחוף מקסים.
שנירקול וצלילה:
אחת האטרקציות הטובות שיש באזור זה הצלילה ושנירקול, מי שצולל יכול לצאת דרך מועדוני הצלילה בטולום לצלילות אל המערות שבאזור.
המערות הן בעצם פתחים של רשת תעלות של מים מתוקים ומלוחים שעוברות מתחת לאדמה.
הצלילה נכנסת מתחת לסלעים ועברים בתוך התעלות בין נטיפים וניצבים והרבה מאד צורות שנוצרו בסלע במשך מילוני שנים (עידן הקרח).  אפשר גם פשוט לשנרקל.
Cenote Angelita:
צלילה מדהימה למערת אנחליטה, יש שם תופעה של מימן גופרתי המפריד בין מים מתוקים ממי מלח מתחת או בפשטות :ערבוב מים מתוקים ומלוחים שיוצר מעין ענן קרוב ל-30 מטר! חייבים להיות בעל כוכב צלילה אחד כדי לצאת לצלילה. מדובר בחוויה אדירה.
המחיר הוא בסביבות 65 דולר (לסגור בטולום כי בפלאיה יותר יקר).
הוסטל- Wearly Travel  (יש הסעות לחוף, ממוקם ליד התחנה המרכזית).
הרבה אנשים פשוט מעדיפים לקפוץ לעיר לטיול יומי מפלאיה או מקנקון ולא להשאר לישון, אני חושב שכדאי להקדיש למקום קצת יותר.
מקומות הלינה הם בהתאם למחירי המקום - לא זולים. המלונות והבקתות שעל הים יקרים עוד יותר מהמלונות בעיירה עצמה.











פלאיה דל קרמן (מקסיקו)-
נסיעה של 50 דקות מטולום.
עיירת חוף יפה ומתויירת מאד. מקום מעולה להתפנק ולהשתזף כל היום, לשתות אלכוהול בכל שעה של היום, לאכול במסעדות טובות, לצאת לאחלה מסיבות ובכלל לעשות חיים.
רחובות העיירה מסודרים שתי וערב לאבינדאס (avenidas) וקאייס(calles) - האבינדות מקבילות לים והמספור שלהם מתחיל מ-5 וקופץ ב-5(כלומר 5 ,10,15 והלאה...) והקאייס קופצים במספרים זוגיים. האזור המרכזי והשווה ביותר זה אבינדיה 5(quinta) - מדרחוב ארוך, שבו מרוכזים מלא מסעדות ותיירים. בכל קצות רחובות 2,4,6,8 יש חופים יפים ממש.
חוף mamitas הוא חוף ממש טוב עם השכרה של מיטות שיזוף או מזרוני שיזוף, מוזיקה, שמש אדירה ושייק!
*ניתן לישון בהוסטלים בפלאיה (עולה 20$+- ללילה), אך יותר מומלץ להשכיר דירות ( אותו מחיר כמו הוסטל ותנאים טובים בהרבה) במתחם סביאה (רחוב 20 על 34) דרך בחור בשם אמיר. דירות מדהימות!
 

 














איסלה מוחרס (מקסיקו)-
פירושו "אי הנשים" בגלל פסלים של אלילות המאיה.
מדובר באי קאריבי יפהפה, מקום המפלט של המטיילים שבורחים מקנקון המתויירת והיקרה.
מקום שקט ורגוע, חופים יפים עם חול לבן, המים כחולים, ובכלל אחלה אוירה!
איסלה נמצא כ-11 ק"מ מחופי קנקון, האי צר וארוך(כמעט 8 ק"מ) ויש כביש שמקיף את האי כולו. העיירה שנקראת איסלה מוחרס נמצאת בצפון האי והיא מקבץ של רחובות נחמדים שמלאים במלונות,מסעדות, בתי קפה, פיצריות וכדומה. הרחוב הראשי הוא Hidalgo.
החופים בצד המזרחי הפונה אל הים סוערים יותר עם גלים גבוהים, לעומת זאת החופים בצד המערבי רגועים וטובים לשחייה.
רוב המטיילים משתקעים בחוף שליד העיירה שנקרא פלאיה נורטה (playa norte). בנוסף לחוף הזה יש בכל רחבי האי חופים מדהימים ובייחוד בדרום מערב האי.
הוסטל מומלץ- sueno maya.

מסעדה עם אוכל ישראלי מעולה, מעט יקר- olivia.





קוזומל (מקסיקו)-
האי הגדול ביותר במקסיקו ,אי קאריבי שנמצא אל מול חופי פלאיה דל כרמן (בסיס היציאה לקוזומל).
קוזומל עצמה רובה אינה מיושבת ושטחים נרחבים נחשבים ל"ג׳ונגלים", החופים המערביים הקרובים לעיר בעלי ריף,סלעים וצבע טורקיז שאופייני לחופי הםקאריבים, ומה שעושה אותו לאחד האיים היפים, לעומת הצד המזרחי שמלא בחול לבן וגלים.
ישנם גם חופים שמשלבים את שני הצדדים חופים עם חול לבן, עצי דקל, מים רדודים כחולים והמון תיירים.
האי ידוע בשוניות האלמוגים הרבות שמסביב לאזור, מקום אדיר לצוללנים. גם מי שלא צולל יכול להנות מנקודות שנירקול רבות בסביבות האי, נקודות אלו הפכו למעין פארק/שמורה ומשלמים כניסה בכל אחד מהם.
העיירה כאן היא סן מיגל דה קוסומל והיא גדולה ומתויירת מאד בעקבות כל התיירים האמריקאים והאירופאיים. בערב הרחובות שקטים וממש נחמד להסתובב בטיילת.
בעיקר בסופ״שים יש מסיבות נחמדות, ברים טובים. בעונה יש גם מסיבות טובות של מוזיקה אלקטרונית בחופים.
אם רוצים לראות יותר מהאי יכול להשכיר קטנוע, באגי או מכונית במחירים זולים ולצאת מהאזור המתוייר ולראות את האי "האמיתי".
באי מספר רב של אטרקציות משנירקול וצלילה ועד השכרת יאכטות וציד דגים. המחירים בד''כ יקרים אך אפשר להוריד אותם. חוץ מזה יש כל מיני פארקים.

מה שמיוחד באי זה שהבית חב"ד במקום שם לעצמו מטרה לעזור לישראלים שמגיעים מה שהוביל להנחות רציניות ולמחירים מצחיקים בכל תחומי האטרקציות.












מקסיקו סיטי (מקסיקו)- עיר הבירה של מקסיקו. טיסה חזרה לארץ.








יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

פרו

• פרו-Peru

(עיר בירה: לימה, כסף: סול, בירה מקומית: קריסטל).








מלה פאז שבבוליביה לפונו שפרו עשיתי בנסיעת אוטובוס של 24 שעות שעוברת בעיר קופקבנה ובאיים הצפים
(איסלה דל סול- מקום מדהים ביופיו).

פונו (פרו)-
בגדול אין יותר מדי מה לעשות בעיר חוץ מהאיים הצפים. יש את האופציה ללכת ולישון על האיים ללילה אחד ולחוות את החוויה עם המקומיים.







קוסקו (פרו)-
עיר ממש מטורפת ששווה להקדיש לה במינימום שבוע וחצי לטעמי אם לא יותר.
העיר עצמה ממש יפה ובנוייה בצורה מאוד מעוחדת ובכלל מלאה באטרקציות מגוונות ומגניבות ממש.

1. רפטינג- יש 2 חברות גדולות שכולם יוצאים איתם לרפטינג. הראשונה זאת מאיוק והשנייה זאת סוויס ראפט. ההבדל הוא שסוויס ראפט לוקחים 100 סול יותר על ביטוח.יש להם חילוץ מוסק ולחצן מצוקה איתם כל הזמן שקולט גם מתוך הנהר למקרה שקורה משהו חס וחלילה. עדיף לצאת איתם ואפשר לראות שהישראלים בקוסקו מתחלקים בין האלה שיצאו עם מאיוק ואלה שעשו עם סוויס ראפט והם ממש יצדדו בחברה שהם עשו בה. האוכל של סוויסט ראפט מטורף,באמת אחד הטעימים שיש,מדריכים מקצועיים אחד אחד-(אם יוצאים איתם לבקש שחוזה יהיה המדריך-הוא הבעלים של החברה).
חוויה מטורפת וושווה להשקיע עוד 100 סול בשביל הבטחון האישי שלכם.

2. מאצ'ו פיצ'ו- יש המון דרכים להגיע למאצ'ו פיצ'ו ורק צריך להחליט. האופציה הקלה ביותר היא ללכת ולקנות כרטיסים לרכבת הלוך ושוב ואוטובוס לרכבת מקוסקו. מגיעים לעיירה שנמצאת למרגלות המאצ'ו פיצ'ו שנקראת "אגוואס קליינטס"-מים חמים בתרגום חופשי. העיירה מפוצצת בהוסטלים ובמסעדות לתיירים עם מנות עסקיות כאלה שכוללות מנה ראשונה עיקרית קינוח ושתייה. עוד הפעם- להתמקח על המחירים, ולשחק אותה כאילו לא רוצים לשבת, להתרחק מהמסעדה ותוך שנייה המחיר יצנח בעוד כמה סולים. בבוקר למחרת עולים למאצ'ו פיצ'ו עצמו ומטיילים באתר. חשוב לדעת-אם יש בכם רצון כלשהו לעלות על הווינא פיצ'ו-ההר שמתנוסס מעל העיר בכל התמונות אז צריך להגיע לשערי המאצ'ו פיצ'ו בשבע בבוקר ורק ה-400 איש הראשונים (בזמני) מקבלים אישור לטפס על ההר. בשביל להגיע לשם ולעמוד בתור יש להתעורר בשלוש וחצי בבוקר ולעמוד בתור עם כולם. לטעמי זה ממש לא שווה את זה ויש בצד השני של העיר את ההר-מאצ'ו פיצ'ו שיותר גבוהה מהווינא פיצ'ו והנוף ממנו זהה אם לא יותר טוב כי ניתן להשקיף על שטח גדול יותר.
אופציה נוספת היא להגיע לעיר ברגל-עם טרק. יש שני טרקים שמגיעים לעיר- הראשון הוא טרק הסלאקנטאי-טרק של 5 ימים שביום האחרון אתה מגיע לאתר. הטרק עובר דרך נוף של ג'ונגלים והר מדהים ביום ה-3, ואמור לדמות את הדרך שאנשי האינקה עשו את דרכם בזמנו.
The Machu Pichu

טרק נוסף הוא טרק הצ'יקוקיראו. טרק שאני אומר מראש שהוא טרק קשה. טרק של 8 ימים שעובר בדרך בעיר אינקה נוספת שנחשפה לפני כ-10 שנים ועדיין עובדים בה ארכיאולוגים ומנסים לגלות מי חיי בה ובאיזה שנים. אנשים שעשו טרקים קשים ורבים בדרום אמריקה אמרו שזה טרק קשה ולא קל-לקחת בחשבון.
חשוב להוציא כרטיס סטודנט בשביל הטרק-הוא מוזיל ב50 דולר את המחיר כניסה לאתר..משמעותי!
לא משנה באיזה דרך תבחרו אתם יכולים ללכת להוסטל היונארי בקוסקו-מעוז הישראלים- ולדבר שם עם ולרי. ולרי הוא פרוואני מקומי אבל דובר עברית שוטף שיכול לארגן לכם את הטרקים או את הכרטיסי רכבת. הדבר היחיד שחשוב זה לא להגיע אליו יום לפני כי לא תמיד הוא יכול לארגן את הדברים, לכן להגיע יומיים שלושה לפני שמתכננים לצאת לטרק או עם הרכבת והוא יסדר הכל במחיר טוב. דרך אגב-גם עם ולרי אפשר להתמקח.

3.סופרמן/בנג'י-נסיעה של 20 דקות מחוץ לעיר ויש את המתקן של הסופרמן/בנג'י-לוקח בערך חצי יום אבל אדיר!חובה לעשות לפחות אחד מהם..
4.לעלות לישו הלבן-תצפית של העיר איפה שיש את הפסל הגדול של ישו-מונית מעלה לעיר ויש שביל מדרגות שמוביל חזרה לפלזה דה ארמס במרכז העיר.אחלה מקום לפקל קפה.
5. טרק סוסים האזנגטה- טרק שנמשך 4-5 ימים שכולו מתבצע על סוסים. אמור להיות יפה, לא עשיתי.

אחרי שבבוליביה חיי הלילה לא היו בשיאם בקוסקו העניינים חוזרים וקצת מזכירים את ארגנטינה רק שהם יוצאים לחגוג בשעות נורמליות. כל ערב יש משמונה עד תשע וחצי שיעורי סלסה חינם באינקה טים-מועדון בעיר- ואחר כך יש מסיבה שלרוב מסתיימת במסיבה ישראלית.
בנוסף יש בפלזמה עוד כמה מועדונים שלרוב מלאים באירופאיות ככה שאם נמאס מישראלים לעשות בהם סיבוב- יש את המאמא אפריקה ואת המיטולג'י.
מבחינת הוסטלים יש שלושה הוסטלים מומלצים לדעתי ועוד שניים שמומלצים מאוד. הראשון זה "המאגלי" וחוץ ממנו יש את "פאיטיטי 1" ו "פאיטיטי 2". חוץ מהם והמומלצים מאוד לדעתי, אך יותר יקרים הם - Loki, Wild Rover.
אוכל-יש בקוסקו כמה מסעדות חובה לבקר בהם- הראשונה זה אבו מרתה.מסעדה לחובבי האבוקדו-הסנדביץ אבוקדו הכי טוב שאכלתי בחיים שלי במחיר מגוכח. בנוסף יש למרתה שייק פירות במגוון טעמים ועוד ועוד.
יש את מסעדת הנרגילה וחלום כחול בסמטת המציקים שגם הן עם מחירים מגוכחים. יש את הבורקס,הבייגל ועוד הרבה מסעדות שישראלים הולכים אליהם ובטוח תשמעו עליהם רבות.
(אחרי קוסקו אפשר לנסוע לאריקיפה ולעשות שם את טרק הקולקה קניון ששם יש תצפיות על קונדורים-לא עשיתי אז אני לא כותב-תשאלו חברה מהגל היורד שלרוב יגיעו לקוסקו מאריקיפה)

איקה (פרו)-
לא לעשות באיקה יותר מלילה אחד! לנסות להגיע לשם אחה״צ ומהתחנת אוטובוס להגיע לכפר ווקאצ'ינה-משם יוצאים לסקי חולות.בווקאצינה יש שני הוסטלים שישראלים ישנים בהם שהם נקראים 1 ו-2. תכלס אין יותר מדי הבדל בינהם. המלצה שלי זה איך שאתם מגיעים להגיד שאתם רוצים לצאת לסקי חולות ומזמינים לכם באגי חולות כזה שלוקח אתכם לעשות את הסקי-זה חצי יום ולהתכונן לאכול הרבה חול.
בנוסף יש את האופציה לצאת לפיסקו-מה שנקרא גלפגוס לעניים. אם יש תכנון ללכת לגלפגוס אז אין מה לחשוב אפילו על נסיעה לשם. זה סיור נחמד של איזה שעתיים לאיזה אי שיש עליו המון אריות ים ופינגווינים-אומרים שזה בערך כמו הגלפגוס אבל אני בטוח שזה לא דומה אז לא לפתח יותר מדי ציפיות.

לימה (פרו)-
עיר הבירה. מעבר לצפון פרו.
יש בעיר את מופע המזרקות שהוא ממש יפה וכמו כן יש אנדרטה לזכר יצחק רבין.
כמו כן יש בעיר את טיילת האוהבים בשכונת פלוראנאפוליס וחיי הלילה בעיר לא רעים בכלל. אחלה קניונים, ובכלל הזדמנות למלא מצבורים עם אוכל מערבי-יש בעיר הכל,פיצה האט-מקדונלדס קאנטקי ועוד...
הוסטלים: פרואנה, פליינג דוג, צ׳ה לגרטו.

ווארז (פרו)-

עיר בצפון פרו שנקראת גם עיר הטרקים. מהעיר יוצאים לטרק הוואי וואש (לקחת בחשבון שיש צורך להתאקלם לגובה בעיר אז לקחת את זה בחשבון של חישוב הזמנים).
בעיר יש המון טרקים של טיפוס הרים וטיפוס קרחונים אבל המוקד שסובב סביב העיר הוא טרק הוואי וואש.
טרק מקדים לטרק הוואי וואש הוא לגונה 69.
טרק של יום אחד שמגיעים ללגונה וחוזרים חזרה-אם יש מזג אוויר טוב אחת הלגונות היותר יפות אם לא הכי יפה שראיתי בדרום אמריקה.
טרק הוואי וואש-שמונה ימים שבכל יום אתה רואה נוף אחר-טרק מעלף ביופיו.
הטרק נמשך שמונה ימים כשכל בוקר יוצאים להליכה של בערך 15-20 ק"מ ומסיימים את היום בסביבות אחה״צ. באמת שאין מילים להוסיף חוץ מזה שחובה לעשות את הטרק הזה-אומרים שהוא הטרק השני ביופיו בעולם אבל אין צורך באמירות כאלה,הוא באמת יפה!
ניתן לצאת לטרק עצמאית אבל באמת שעדיף דרך חברה מהסיבה הפשוטה שהיא פשוט דואגת להכל.
חשוב לדאוג שהחברה שאתם יוצאים איתה מביאה לכם את כל הציוד ולבדוק את הציוד לפני היציאה לטרק-לבדוק שהאוהלים לא קרועים ושהריצ'ראץ' שלהם לא דפוק-לבדוק שכל אחד מקבל שק שינה-כן כן אתם הולכים לישון בשני שקשים-זה אזור עם מזג אוויר לא צפוי ולרוב קפוא שם בלילות..
לסגור את כל הפרטים לגבי כמה חמורים יוצאים אתכם וכמה סוסים באים איתכם לטרק. גם הרבה פעמים אנשים רוצים לעלות על הסוס כי הם עייפים ורוצים להתפנק קצת אבל בגדול הסוס הוא אמצעי החילוץ שלכם מהטרק ככה שאם לא יהיו אתכם סוסים וחס וחלילה יקרה משהו לא יהיה לכם איך להתפנות.
מומלץ לישון בעיר בהוסטל –alpes huaraz בהוסטל יש סניור וסניורה מקסימים שמכינים לכם כל בוקר ארוחת בוקר עם חביתה ושוקו חם וטעים.
ההוסטל טיפה מחוץ לעיר אבל זה באמת מרחק הליכה של חמש דקות למרכז.
הוסטל נחמד נוסף הוא andes camp.


מנקורה (פרו)-
 עיר חוף בצפון פרו. אין יותר מדי מה לכתוב עליה-כולם הולכים לישון בלוקי הוסטל שנמצא בעיר ועל הים. כל היום בטן גב בחוף ובערב מסיבות בהוסטל.

בוליביה

• בוליביה-Bolivia


(עיר בירה: 1.לה פאז 2.סוכרה, כסף: בוליביאן, בירה מקומית: פסנייה).







סנטה קרוז (בוליביה)-
Santa Cruz De La Sierra
נחתתי בסנטה קרוז מריו דה ג׳נירו. עיר גדולה ויחסית מפותחת בבוליביה. אין שם יותר מדי מה לעשות חוץ מאולי להסתובב טיפה ולראות את העיר. מסנטה קרוז לקחתי טיסה לעיר הבירה ה-2 של בוליביה- סוכרה, שמשמשת כעיר מעבר על מנת להגיע לדרום המדינה.






פוטוסי (בוליביה)-
עיירה של כורים. מעניין ממש ויכול להשתלב על הדרך מהסלאר חזרה ללה פאז או ההיפך-עצירה של יום אחד שבו רואים משהו מיוחד שלא יודע אם יצא לראות בעוד מקומות. כורי ברזל ופחם, סיור מכרות של כמה שעות דבר נחמד ומעניין וכמו כן העיירה פוטוסי היא עיירה יפה וחמודה.ממש לא חובה- אבל מומלץ. הוסטל פשוט צריך למצוא שם-אין המלצה על משהו ספציפי.










עויוני (בוליביה)-
 ״סלאר דה עויוני״- עיירה קטנה ויחסית מפותחת (ביחס לבוליביה), שממנה יוצאים לסלאר- מדבר המלח. בכיכר המרכזית של העיירה נמצאות כל החברות שמוציאות את הג׳יפים לסלאר (לשאול שם חבר׳ה ולבדוק שבחברה בסדר והג׳יפים בסדר, שיש חגורות, וישרים... ניתן לעשות יום או 3 ימים, ולא יותר מזה!אין טעם. לדאוג להביא הרבה בגדים חמים-קר בלילה בסלאר ובבוקר גם כן!להביא הרבה סוללות למצלמה כי אין איפה להשיג באמצע הדרך ואם כן זה יהיה מחירי גניבה וחבל! תוודאו שהנהג שלכם הוא בסדר ולא נרדם באמצע הנהיגה כמו שהיה לי-לא לשכוח שלפני שנתיים 4 בנות מחיפה נהרגו בסלאר כי הנהג שלהם נרדם ונתקע בג'יפ אחר ובדיוק בזמן שאני הייתי בסלאר(2011) הייתה עוד תאונה שבה נהרגו עוד 2 ישראליות.
מבחינת הוסטל- בעיקרון הכל שם חרא, להשתדל לישון שם רק לילה אחד או מקסימום שניים-אחד לפני ואחד אחרי.פשוט למצוא את הדבר הכי זול ולהיות שם כמה שפחות זמן שם. מומלץ- Avenida.







לה פאז (בוליביה)-
עיר הבירה והעיר המרכזית של בוליביה.

אטרקציות- יש המון דברים לעשות בלה פאז ובגלל זה כדאי לקבל אשרת כניסה לבוליביה לכמה שיותר זמן (לבקש מהשוטר במעבר הגבול בכניסה למדינה ולומר לו שברצונכם לשהות הרבה זמן במדינה).

1. עמק השמש ועמק הירח-טיול טרקטורונים של יום אחד,ממש יפה-טיפה יקר אבל שווה.יש חברה אחת שנמצאת מחוץ לעיר שצריך לקחת מונית אליה ומשם יוצא הסיור.
Huyana Potusi

2. Huyana Potusi- הר בגובה 6100 מ'-גובה מטורף שמצריך שבוע התאקלמות בלה פאז בשביל הגובה ועוד 3 ימי טרק. אחת הדברים היותר קשים שיש, אבל כשמגיעים לפסגה מרגישים סיפוק אדיר-באמת נוף מדהים.








3. שאול- בלה פאז ישנו בחור שקוראים לו שאול-הוא ישראלי שהשמועה אומרת שהוא יוצא מטכ"ל ושהוא קצת דפוק בראש. הוא מוציא טרקים מדהימים בכל הסביבה-מקומות שהוא גילה בעצמו (ריו פריטה, אפולובמבה [מומלץ! טרק קרחונים מדהים], סחמה, קימסה קרוז, טואיצ׳י, קיקיביי ועוד...).
מה שכן חשוב לדעת,הוא לא הכי בטיחותי שיש, אין לו שום ביטוח, וחשוב להקפיד אצלו שהוא מביא את כל הציוד שהוא מבטיח ושיש באמת מספיק אוכל.










4. לטייל בעיר לה פאז עצמה- לעשות כמה ימים בעיר, ללכת לארמון הנשיאות ולשווקים בעיר-לספוג את האווירה של בוליביה שכל כך שונה משאר מדינות דרום אמריקה. כל יום ראשון בשעה 16:00 יש בשוק אל אלטו קרב צ'ולות, שווה , וחוויה נחמדה שלא מומלץ להפסיד. אפשר לשלב קודם לכן טיול בשוק עצמו למרות שאין מה לצפות למצוא שם יותר מדי דברים. כמו כן יש בעיר קניון- תמיד נחמד לראות סרט/לשחק באולינג או סתם לאכול אוכל מערבי טעים.
בעיר כדאי לעשות את כל הקניות המאסיביות, יש את כל הדברים הבוליבייאנים האותנטיים, כולל הקניות של הפליזים ומעילי העור.
כמובן שיש בלה פאז גם את דרך המוות-אומרים שזה לא מסוכן בכלל, ומלא סוכנויות מוציאות את הטיול היומי הזה.
יש בלה פאז מסעדה טובה שנקראת Casa De Argentina. יכול להיות שבשר ידבר פחות אחרי ארגנטינה אבל יש להם סטייק מעולה של 1200 גרם, מסעדה ששווה ביקור. מסעדה נוספת היא המסעדה הסינית, מנות ענקיות טעימות וזולות ממש.
La Paz

אינטרנט-בלה פאז יש את האינטרנט הכי טוב שהייתי בו כל הטיול שלי-האינטרנט של מריצה,היא נמצאת על הרחוב הראשי-היא ממש משוגעת אבל אם נחמדים אלייה ויושבים אצלה הרבה זמן היא מפנקת  ונותנת הנחות בכביסה וכל מיני כאלה. מומלץ מאוד להעלות אצלה תמונות-המחשבים שלה מעלים איזה 200 תמונות בחמש דקות-אין דברים כאלה!
פליזים-כדאי לעשות אצל "דני פליזים" הוא ממוקם על הרחוב הראשי של לה פאז- לשאול ישראלים איפה זה נמצא ויגידו לך.
מעילי עור-דני, בחור נחמד עומד בהבטחות ובזמנים ומחירים טובים, אבל הכי טוב לשאול ישראלים שם מי הכי זול לעשות אצלו עכשיו ואם טוב, זה ממש משתנה מעונה לעונה אצל מי לעשות וכל פעם יש איזה אחד אחר שהישראלים אוהבים לעשות אצלו.

הוסטלים- יש את בפרו ובבוליביה הוסטלים של אירופאיים ויש את ההוסטלים של הישראלים. ההוסטלים של האירופאיים הם באווירת מסיבות בתוך ההוסטל-קצת בסגנון הMilhouse, כזה שלא צריך לצאת מחוץ להוסטל למסיבות והכל יש לך בתוך ההוסטל-הם יותר יקרים גם אבל זה אופציה. השניים המומלצים ללה פאז הם: 1 Loki
2 Wild Rover. סביר להניח שכמות הישראלים שם היא פחותה. מומלץ גם ללכת לישון ב Hotel Savoy או ב Sagarnaga, שהם טיפה יותר יקרים (עולים 50 בוליביאן אבל מקבלים שם חדרים באמת כמו במלון) או להשכיר דירה ב Continental.
לא משנה מה-לא ללכת לישון ב"לובו",זאת חורבה ומקום מגעיל ויש בו הרבה פריצות.. לא לישון שם!
מסיבות- הארד רוק (ליד הלובו).


רורה נבקה (בוליביה)-
עיר ממש חמודה. אפשר להגיע או בטיסה הלוך חזור (בערך 1000 בוליביאן, או בחברה הצבאית או באמזונס), או אוטובוס של בערך 18 שעות (מחיר מגוחך). רורה נבקה היא העיר שממנה יוצאים לג'ונגלים.
ברורה נבקה יש 2 אטרקציות עיקריות. הראשונה זה הפמפס.אני אומר מראש שהפמפס זה דבר רגוע-3 ימים של לשבת על סירה ולא לעשות יותר מדי,ישנים טוב אוכלים טוב ולא לבוא עם ציפייה של טרק או משהו כזה כי זה פשוט לא. רואים המון תנינים צבים קפיברות ועוד כל מיני חיות של הפמפס. יש יום שהולכים ברגל בתוך הביצות ותופסים אנקונדה וטרנטולות.
מומלץ לצאת רק עם 2 חברות מרורה- 1.Amzonico 2. Flecha Tours.
האטרקציה היותר מיוחדת לטעמי ברורה נבקה זה הג'ונגלים. ללכת לחברת Mogli שנמצאת על הרחוב הראשי ברורה. לשבת שם עם מוגלי עצמו ופשוט להגיד לו מה רוצים לעשות בג'ונגל.הוא עושה לך חוויה ייחודית שתתאים למה שאתה רוצה.תגיד לו בדיוק מה אתה רוצה לעשות והוא יעשה. אני ממליץ לעשות 4-5 ימים בג'ונגל איתו-ככה אפשר להכנס לעומק הג'ונגל.הוא אינדיאני אמיתי שלוקח אותך למשפחה שלו,מלמד אותך על סודות הג'ונגל ועוד המון דברים מגניבים.
הבריכה של אוסקר- בוליביאני נוכל שגונב מכולם כסף אבל אין ברירה חוץ מללכת אליו. לוקחים אליו מונית אופנוע כזה שיש ברורה נבקה ומעבירים אצלו את היום בבריכה. ברורה נבקה חם כל כך אז זה נחמד-יש לו פרי שייקים מעולים וזה יום טוב ככה בסתלבט-מוזיקה ישראלית בריכה סנוקר אוכל טוב-בקיצור יום רגוע אבל נחמד. בדרך כלל בשישי בערב הוא עושה מסיבת בריכה עם ארוחת שבת וקבלת שבת לפני זה.
מומלץ ללכת גם למסעדת ג'וליאנו ברורה נבקה.מסעדה מעולה עם אוכל טוב-קצת יקר אבל שווה.
לא לשכוח להזמין טיסה חזרה ללה פאז ברגע שיודעים מתי אתה רוצים לחזור-צריך להזמין אותה איזה 4-5 ימים קודם אחרת פשוט נתקעים ומחכים למטוס הבא שיצא מרורה.
הוסטל מומלץ- פאואיצ'י. ההוסטל הכי טוב ברורה נבקה! אמור לעלות משהו כמו 40 בוליביאן ללילה.
הוסטלים נוספים הם- בני, לובו.

Rurrenabaque